עבדתי ב"במרום הפקות", ואין אפשרות לשתוק יותר.
זאת אחת החברות היותר לא יעילות, שקריות, מניפולטיביות ולוקחות כספים שיש.
הם מבטיחים לך שמיים וארץ תמורת סכום "סימלי" של 1800 ש"ח.
האודישנים שהם שולחים אליהם אינם מקצועיים כלל ולא רק זאת, כשאתה נשלח לאודישן אין לך מראש סיכוי לעבור אותו...
הם מקבלים כל אחד, ללא קריטריונים, העיקר שהבן אדם ישלם. הם אינם מאמינים באלו שהם מייצגים, ושמעתי לא פעם את המנהלים מדברים על כך שלבחור/בחורה אין באמת סיכוי לשום דבר, אבל שוב, העיקר שהם משלמים...
אל תעשו את הטעות הזאת, אל תאמינו לשקרים שלהם, הם אומרים הכל כדי שתשלמו. "במרום הפקות" חברה נצלנית! בושה להיות חלק ממנה
חסי עובד מעביד - מבחנים מהפסיקה
השבמחקעובד נתפס בפסיקה כסטטוס או מעמד המקנה זכויות וחובות ומכאן החשיבות בהגדרת היחסים בין העובד והמעביד. האם התקיימו יחסי עובד מעביד או מדובר בשירותים אשר ניתנו ע"י קבלן עצמאי. על מנת להכריע בשאלה מיהו עובד, בוחן בית הדין את המצב בפועל ולא רק על-פי נטיית הצדדים והחוזה הכתוב (לדוגמה: עובד המגיש חשבוניות).
כיצד מכריע בית הדין בשאלת יחסי עובד מעביד?
כדי להכריע בשאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד נקבעו בפסיקה מבחנים שונים כאשר המבחן העיקרי הוא מבחן ההשתלבות. למבחן זה נוספו מבחני עזר שכוללים את מבחן המרות והפיקוח, מבחן הקשר האישי, צורת תשלום השכר והתנאים הסוציאליים.
מבחן ההשתלבות אומץ כמבחן מועדף תוך התייחסות לשאלה האם קיים קשר אישי בין הצדדים.
למבחן ההשתלבות שני פנים, האחד הוא הפן החיובי דהיינו עד כמה עיסוקו של נותן השירות משתלב במפעל של המעביד לצורך ביצוע פעילותו הרגילה של המפעל. התנאי השני מתייחס לפן השלילי והוא דן בשאלה אם אותו נותן שירות אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. למבחן ההשתלבות מצטרפים מבחני המשנה לפיהם בודקים כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם, כיצד הגדירו אותם ובידי מי הכוח לפטר את העובד.
אלו שאלות ישאל בית הדין טרם החלטה?
מבחן ההשתלבות הוא המבחן הדומיננטי כיום בפסיקה, באשר הוא ידוע בגמישותו וביכולת להתאימו לנסיבות שונות ומגוונות המצריכות את התערבות בית המשפט.
א. האם יש כאן "מפעל"?
עסק כלכלי (או האם זהו ארגון הפועל בהתנדבות) האם יש כאן "עסק " שמהותו כלכלית והוא עסק שניתן להשתלב בו. דוגמה: מוסד לימודי להשכלה גבוהה, בד"כ מאוגד כעמותה, וברור כי הוא למטרת רווח וניתן להשתלב בה. דוגמה נגדית: סבתא שעושה בייבי סיטר לנכדתה – זהו בדרך-כלל לא "עסק" כלכלי. הערה: גם מלכ"ר יכול להיות "עסק", כי המטרה היא לפעול לטובת מטרה כלשהי, שאליה מוזרמים הרווחים.
ב. האם העובד הוא חלק מהארגון?
האם העבודה הנעשית היא חלק מפעילות הארגון? היום יש נטיה להרחיב את "תחום העיסוק, והפעילות של הארגון. ניתן לעשות אבחנה בין מטרה ראשונית ומטרה משנית. דוגמה: סכסוך של פנינה רוזנבלום עם אחד מהמפיצים. נטען, כי מטרת הארגון "ייצור מוצרי קוסמטיקה ופרסומם".
ביהמ"ש: המטרה היא אמנם ייצור, אך גם הפרסום והשיווק הם חלק מהמפעל ולכן הנהג (המפיץ) הוא חלק מהמערכת. התיק נגמר בפשרה.
ג. האם האדם משולב בארגון (להבדיל מהשאלה האם האדם פנימי למערכת)?
הכוונה להשתלבות לפעילות המפעל כהשתלבות משנית, השתלבות בפעילות חוץ ארגונית. (דוגמה: השתתפות בישיבות וועד, השתתפות בחופשות). כששואלים האם העובד משולב, השאלה היא האם הוא חלק בלתי נפרד מן הארגון הכללי של המעביד ומשולב בו, או שמא הנו גורם חיצוני / עצמאי(לדוגמה: בעל עסק משלו המשרת את עצמו)? אם כל המבחנים נענו, אזי העובד משולב במפעל כחלק בלתי נפרד, ולכן לא ייחשב לגורם חיצוני.
מבחנים נוספים לצורך הכרעה:
האם העובד הוציא חשבונית עבור השכר?: בפרשת גאיה קורן היה על בית הדין לברר אם נחשבת קורן לעובדת שכירה של העיתון, וזאת בהתחשב שהוציאה קבלות, עבדה רק באותו עיתון וביצע עבודה הדומה לעבודתם של שכירים בעיתון. באותו מקרה קבע בית הדין כי היא שכירה.
ניכוי מיסים ורישום במוסדות המס: תשלום מיסים, תשלום לביטוח לאומי וכו' וכן רישום במוסדות מס מהווים מבחנים פנימיים הנובעים מהצורך להוציא חשבונית.
לשון החוזה: העובדה שרשום לעובד "שכיר" או "עצמאי" אינה מכרעת, שכן המבחן הוא מהותי ולא צורני. זה עולה מפסיקה נרחבת בהקשר זה, לפיה סטטוס לא נוצר ולא נמחה בהבל פה או בתניה חוזית.
מקום ביצוע העבודה:אם עובד מבצע עבודתו מהבית או בחצרי המעביד, אין זה מבחן מכריע. דוגמה לכך: פס"ד שוורץ.
וכדאי שתדע :
השבמחקלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם או תאגיד בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. ההתמודדות המשפטית עם פגיעת לשון הרע או הוצאת דיבה מצריכה ליווי של עורך דין ללשון הרע אשר דין לשון הרע מוכר לו היטב.
פרסום לשון הרע או כל פרסום פוגע יכול להיעשות בעל פה, בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. עם התפתחות הטכנולוגיה, המחשב, האינטרנט והתקשורת האלחוטית, הוצאת דיבה יכולה להופיע גם בצורה אלקטרונית וממוחשבת ולשון הרע באינטרנט הינו דבר שכיח.